מג'יק קרמיק בע"מ ואח' נ' עוז גום בע"מ ואח'

פסק דין חלקי (בהודעת צד ג') והחלטה

1.דינה של הודעת צד ג' להידחות מחוסר סמכות עניינית.

הליך הודעת צד ג' הינו הליך עצמאי ונספח לתביעה העיקרית, אך ככל שמדובר בשאלת הסמכות העניינית גובר המרכיב העצמאי, ונדרשת סמכות עניינית באופן נפרד ביחס להודעת צד ג' – בשונה למשל משאלת הסמכות המקומית. הטעם לדבר הוא ברציונאל שביסוד הסמכות העניינית, והוא רציונאל הנובע מעקרון החוקיות. כך נפסק בבג"צ 336/99 דלתא נ' בית משפט לעניינים מקומיים פד' נה (3) 246.

כאשר אנו בוחנים את הודעת צד ג' שבפנינו, הרי שמדובר בהודעה של מעביד ושל בעל השליטה בו נגד העובד. ההודעה מבוססת על יחסי עובד מעביד. נעשה אמנם ניסיון להלביש את עילת התביעה שבהודעה על עילות נזיקיות, אך בסופו של דבר, כאשר בוחנים את הדברים לגופם, הכל מבוסס על יחסי העבודה ועל חובות הנובעות מכך. אמת, יחסי העבודה הם בין הנתבעת 1 לבין צד ג', והנתבע 2 איננו כשלעצמו מעביד, אך הוא נתבע כמנהל וכאורגן בנתבעת 1, וכל שיש לו כלפי צד ג' נובע מזכותה של הנתבעת 1 כלפיו.

תובענה שעילתה ביחסי עובד מעביד נתונה לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה מכוח סעיף 24 לחוק בית הדין לענייני עבודה. לעניין זה ראה הדגמה בע"א 2618/03 פי.או.אס נ' ליפקונסקי.

זאת ועוד, בית הדין לעבודה מוסמך לדון לא רק בין עובד למעביד אלא גם תוך צירוף צד אחר רלוונטי, כמו למשל שנפסק שם בהקשרים של תביעת מעביד נגד עובד ונגד מעבידו החדש, אף שבין המעביד המקורי והמעביד החדש אין יחסי עובד מעביד. דברים אלו נכונים בהתאמה גם לעניין צירוף הנתבע 2 כאן כתובע נוסף יחד עם הנתבעת 1 כאן בתביעה המשותפת שלהם נגד צד ג'.

הנתבעים שולחי ההודעה הגישו בקשה לתיקון ההודעה, אך לא ראיתי בבקשת התיקון כל דבר שירפא את הפגם של חוסר הסמכות, וזאת מעבר לכך שלא ראיתי הצדקה לתיקון בשלב שהתיק כבר קבוע להוכחות וצד אחד כבר השלים את הגשת הראיות, וכאשר התיק הוגש לפני כשנה ומחצה. כיוון שכך אינני רואה צורך גם להוסיף ולהביע דעה בדבר השאלה האם די היה בתיקון שהתבקש כדי להקים עילת תביעה לכאורית ומפורטת די הצורך, דבר שאני מסופק לגביו.

כשלעצמי סברתי שראוי היה שב"כ הנתבעים היה מסכים לעניין זה, ומסכים לדחיית ההודעה מחוסר סמכות, שאז היה יכול להגיש תביעה מתוקנת ובהירה ומפורטת די הצורך בבית הדין לעבודה נגד צד ג' – אך ב"כ הנתבעים לא הסכים לתת תשובה, וביקש אורכות למרות שהעניין חייב החלטה, ואף ניתנה התראה לעניין זה לקראת הישיבה של היום.

התוצאה היא שבהעדר סמכות עניינית וכאשר אפשר להעביר את ההליך, יש לעשות כן, ולכן ההליך יועבר כמות שהוא, על פגמיו, וב"כ הנתבעים יידרש לבקש מבית הדין לתקן את הכתב הפגום בשל חוסר פירוט.

התוצאה הסופית לעניין זה היא, שהודעת צד ג' נתונה לסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה, ולכן, מכוח סמכותי לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט – אני מורה על העברת הדיון בהודעת צד ג' לבית הדין לעבודה בתל אביב (שהוא בית הדין לעבודה בעל הסמכות המקומית).

לעניין ההוצאות, הרי שכאשר מוגשת תובענה לבית משפט נטול סמכות לדון בה – זכאי הצד הנתבע, ובענייננו צד ג', להוצאות בשל דחיית התובענה או בשל העברתה לבית המשפט המוסמך.

אלא שצד ג' דנן לא התייצב לדיון היום, בניגוד להוראה מפורשת שניתנה, ואין לראות בהתייצבות מי שהיו פרקליטיו כהתייצבותו, משום שהם משוחררים היום על פי בקשתם שהובאה לידיעתו, ובהסכמתו, עקב העדר שיתוף פעולה מצידו.

צד ג' שלא התייצב אינו זכאי להוצאות, משום שיש בהתנהלותו זו משום זלזול בבית המשפט ובהליך המשפטי ובצד אשר תובע אותו (הנתבעים שולחי ההודעה).

ב"כ התובעים, אשר ייצגו עד לישיבת היום את צד ג', ביקשו לפסוק את ההוצאות לזכותם, כיוון שצד ג' לא שילם להם את ההוצאות עד כה, וכך יוכלו להיפרע ממנו את שכרם.

ב"כ הנתבעים מתנגד, ובצדק.

פסיקת ההוצאות היא לזכות הלקוח ולא לזכות עורך דינו, וצד ג' הוא זה אשר בהתנהגותו שלל את זכותו לקבלת הוצאות.

הדבר אינו גורע כמובן מזכותם של ב"כ התובעים לתבוע מצד ג' את המגיע להם לפי המסוכם ביניהם כשכ"ט בגין ייצוגו עד כה – כאשר אין בכך כדי להביע עמדה אם אמנם סוכם דבר בין ב"כ התובעים לבין צד ג' ואם שולם דבר ויתר הדברים הנוגעים ליחסים שביניהם.

לפיכך, לא יהיה צו להוצאות בשל העברת הדיון בהודעת צד ג' לבית הדין לעבודה.

2.ב"כ התובעים, אשר ייצגו את צד ג' עד היום, עורכי הדין ממשרד קלדרון, משוחררים בזאת מייצוגו של צד ג' עקב אי שיתוף פעולה מצידו, לבקשתם, ובהסכמתו, ובהסכמת הנתבעים.

יחד עם זאת אני מורה לב"כ התובעים להעביר לצד ג' את הפרוטוקול של ישיבת היום.